פיקדון הוא מוצר חיסכון המתאים לחוסך המעוניין לצמצם למינימום את הסיכון שהוא לוקח בהשקעה. כאשר הריבית עולה, התמורה שמקבלים החוסכים עבור הפקדה לפיקדון עולה גם היא.
פיקדונות בישראל הן מוצר המשווק לציבור רק על ידי המערכת הבנקאית.
רק בנק יכול להציע לציבור להפקיד אצלו כסף תמורת ריבית.
גופים אחרים המעוניינים לגייס כסף מהציבור, עושים זאת דרך גיוס אגרות חוב או הלוואות, בריבית שהיא גבוהה יותר משמעותית מהריבית שמציעים הבנקים לציבור החוסכים בפקדונות.
הסיבות לריבית הנמוכה יחסית שמציעים הבנקים לציבור החוסכים בפקדונות, הן הסיכון הנמוך שיש להפקדה לפקדון בבנק ישראלי, והסכום הכספי הגבוה שמחזיק הציבור בחשבונות העו”ש שלו ובפקדונות נזילים, המכונה : “הר השקלים”.
נרחיב מעט בנושא הסיכון: הבנקים בישראל נחשבים מאוד יציבים.
יש מעט בנקים הפעילים בישראל, ולכן לכל בנק יש נתח-שוק גדול יחסית, מה שתורם ליציבות הבנק ולחוסן הפיננסי שלו.
לבנק ישראל, שהוא הגוף שמפקח על הבנקים ועל הסיכונים שהם לוקחים בתיק האשראי שלהם, יש צוות המפקח על כל בנק בנפרד באופן רציף (כאמור, בישראל יש מעט בנקים).
בעבר כאשר בנק נקלע לקשיים או אפילו פשט רגל, פרסה המדינה רשת-ביטחון, והחזירה לציבור החוסכים את מלוא כספם, כמו שהיה בפרשת המעילה המפורסמת של אתי אלון, ב-“בנק למסחר”.
למרות שאין התחייבות מוצהרת או ערבות ממשלתית להבטיח את כספי החוסכים בפקדונות בבנקים, הציבור מעריך ונוהג כאילו יש התחייבות או ערבות כזו.
הציבור בישראל רואה סיכוי אפסי לאבד את כספו בהשקעה בפיקדון בנקאי, ולכן הציבור מוכן להפקיד את כספו בבנקים גם בריבית מאוד נמוכה.
בנוסף, הציבור מחזיק הרבה מאוד שקלים בחשבונות העו”ש ובפקדונות בבנקים.
הבנקים משתמשים בכסף הנ”ל כדי להעניק הלוואות חדשות, ולכן אין להם צורך להציע ריביות יותר גבוהות כדי למשוך חוסכים להפקיד אצלו כספים נוספים.
הציבור שבוחר לחסוך בפקדון בנקאי מעדיף לקבל תמורה מאד נמוכה להשקעה שלו, אולם הסיכוי שהכסף המושקע בפקדון ירד לטמיון היא מאוד נמוכה (יש שיאמרו אפסית).
כיצד להגדיל את הריבית שאתם מקבלים על הפקדון הבנקאי שלכם?
♦ חוסכים המעוניינים להגדיל מעט את הריבית על הפיקדון שלהם, יכולים להפקיד את הכסף לתקופת השקעה ארוכה יותר, ולקבל ריבית מעט יותר גבוהה.
ככל שתקופת ההשקעה של הפיקדון ארוכה יותר, הבנק יכול להסתמך על הפיקדון הנ”ל כדי לתת הלוואה ארוכה יותר למישהו אחר, ולקבל מהלווה של ההלוואה ריבית גבוהה יותר, ולכן הבנק מוכן לשלם לכם ריבית גבוהה יותר על פקדון ככל שהוא ארוך יותר.
♦ חוסכים המעוניינים להגדיל את הריבית, יכולים לפתוח תוכנית חיסכון בהוראת קבע.
תוכנית חיסכון, היא בעצם פקדון לטווח ארוך, שאתם מפקידים לו באופן שוטף (בד”כ מדי חודש), ולאחר מספר שנים הופך לנזיל.
הבנקים מקדמים את תוכניות החיסכון שהן מוצר הייחודי להם, ולכן מעניקים ריבית גבוהה יותר לחוסכים המעוניינים להפקיד כספים לפיקדון לטווח ארוך.
♦ חוסכים המעוניינים להגדיל את הריבית יכולים גם לפנות לבנק בהצעה להפקיד סכום כסף משמעותי תמורת ריבית גבוהה יותר.
לקוחות עם סכום הפקדה משמעותי אשר מתמקחים עם הבנק, לא פעם יקבלו ריבית גבוהה יותר ממה שתציע המערכת הבנקאית באופן אוטומטי, בערוצים הישירים של הבנק באינטרנט.
♦ בנקים קטנים כמו בנק ירושלים, בנק מסד, יהב או מרכנתיל, יציעו לכם בד”כ ריבית מעט גבוהה יותר מהבנקים הגדולים (מזרחי,לאומי פועלים).
הבנקים הקטנים מציעים ריבית מעט גבוהה יותר, בגלל שהאיתנות הפיננסית שלהם והגישה שלהם לכספים ש-“שוכבים” בחשבונת העו”ש, נמוכה יותר מזו של הבנקים הגדולים.
שימו לב שמלבד בנק ירושלים, שאר הבנקים ידרשו שתפתחו חשבון בבנק כדי שתוכלו להפקיד אליו כסף לפיקדון.
בנקים רבים מעניקים ללקוחות חדשים ריבית גבוהה יותר על פקדונות, והטבות נוספות המצטברות לעיתים גם לאלפי שקלים בחיסכון בעמלות, ובהטבות נוספות בהלוואות ופקדונות.
האם יש מוצרים דומים לפיקדון בבנק, המציעים ריבית גבוהה יותר?
פקדון בבנק הוא השקעה מאוד בטוחה אולם יש מספר אלטרנטיבות של השקעה בניירות ערך הנסחרים בבורסה המעניקות ריבית דומה ולעיתים גבוהה מהפקדון הבנקאי, ובסיכון מאוד נמוך.
♦ מק”מ:
מק”מ הוא מלווה קצר מועד, שמנפיק בנק ישראל.
המק”מ מונפק לתקופה של עד שנה, והוא מעניק לעיתים קרובות תשואה גבוהה יותר מפיקדון בנקאי לאותה תקופה.
הסיכון בהשקעה זו הוא אפסי, מאחר ובנק ישראל הוא הגוף הפיננסי החזק ביותר במשק הישראלי.
♦ אג”ח ממשלתי:
אג”ח ממשלתי הוא אגרת חוב שמנפיקה ממשלת ישראל.
ממשלת ישראל מנפיקה מדי שבוע אגרות חוב, במטרה לגייס מהציבור כסף כדי לממן את פעילותה.
לא פעם מציעות אגרות החוב הממשלתיות, שנחשבות מאוד בטוחות (לפחות כמו הפיקדון הבנקאי), תשואה גבוהה יותר מהפיקדון הבנקאי.
♦ אג”ח קונצרני שמנפיקים הבנקים בבורסה:
הבנקים מגייסים כסף מהציבור כדי לממן את פעילותם גם בהנפקת אגרות חוב בבורסה, ולא רק בעזרת פקדונות.
חלק מאגרות החוב הללו הם בדרגת סיכון השווה משפטית לפיקדון בנקאי שהופקד בבנק.
התשואה שאתם יכולים לקבל מהשקעה באגרות החוב הללו, בד”כ גבוהה משמעותית מהריבית שמציעים הבנקים לציבור על הפקדה לפיקדון.
♦ קרנות נאמנות כספיות:
קרן נאמנות כספית היא קרן נאמנות המשקיעה בנכסים קצרים, (רובם נפדים בטווח של שלושה חודשים).
הקרן הכספית משקיעה בעיקר בפקדונות, מק”מ, ואג”ח ממשלתי קצר.
לעיתים משקיעה הקרן הכספית חלק מהכספים באגרות חוב לטווח קצר של חברות המכונות נע”מ (נייר ערך מסחרי).
מדובר למעשה באג”ח לטווח קצר של חברות שבד”כ הן ברמת סיכון גבוהה משמעותית לעומת השקעות כמו פקדון בבנק, מק”מ או אג”ח ממשלתי.
⇐ חשוב לדעת:
בנק ישראל לא מאפשר לבנקים לגבות עמלות מהלקוחות שלהם על רכישה מכירה או החזקה של קרן כספית.
זה לא בהכרח המצב אם תנסו לרכוש קרן כספית דרך חשבון למסחר בבורסה שפתחתם אצל ברוקר פרטי (כגון מיטב-דש, IBI, הראל פיננסים וכו’).
כדאי שתוודאו את הנושא לפני שאתם מבצעים רכישה של קרן כספית בחשבון מסחר אצל ברוקר פרטי.
♥ שימו לב:
רכישת מק”מ, אג”ח, או קרן נאמנות, כמו כל נייר ערך אחר, כרוכה בתשלום עמלות שיפגעו בתשואה.
יש להביא בחשבון את התשואה המתקבלת לאחר עמלות, ולערוך השוואה בינה לבין הריבית בפיקדון.
כמו כל נייר ערך, מק”מ אג”ח, או קרן נאמנות, נסחרים בבורסה ושעריו נקבעים בהתאם להיצע ולביקוש באותו רגע.
כל נייר ערך, ככל שיהיה חזק ויציב פיננסית, יכול להיסחר מתחת למחיר שרכשתם אותו, ולהציג לכם הפסד, או לחילופין לעלות, ולייצר לכם רווח הרבה יותר מהר מהפקדון הבנקאי.
אם אינכם מנוסים במסחר בניירות ערך, כדאי להתייעץ עם יועץ ההשקעות שלכם בבנק, ולקרוא חומר מקצועי בנושא, לפני ביצוע פעולות הכרוכות במסחר בבורסה.
קופות גמל להשקעה הן אפיק חיסכון פופולרי המעניק הטבות משמעותיות לחוסכים בהן על פני מוצרי חסכון אחרים.
אולם, קופות הגמל להשקעה המתמחות במסלול השקעה במק”מ, או במסלול כספי, גובות כיום דמי ניהול גבוהים יחסית (כ- 0.5%) לפוטנציאל התשואה הקיים כיום במסלולים הללו.
מהם סוגי הפיקדונות הפופולריים?
ישנם מספר סוגי פקדונות פופולריים:
♦ פר”י:
פקדון ריבית יומי, הוא בעצם פיקדון נזיל שאפשר למשוך אותו בכל יום עסקים.
הריבית בפיקדון זה היא בד”כ הנמוכה ביותר שמציעים הבנקים, והיא מחושבת ברמה יומית.
♦ פצ”מ:
פקדון צמוד מדד, הוא בעצם פקדון הצמוד למדד המחירים לצרכן.
בפקדון זה, הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן.
בשנים האחרונות, כאשר האינפלציה גבוהה משמעותית מהריבית הנהוגה במשק, הריבית שמציעים הבנקים על הפקדונות הצמודים למדד היא ריבית שלילית.
♦ פר”מ:.
פקדון ריבית משתנה, הוא פיקדון בו הריבית צמודה לריבית “בסיס” אחרת, כגון: ריבית בנק ישראל, ריבית הפריים (= ריבית בנק ישראל+1.5%), או ריבית של אג”ח ממשלתי מסויים.
הריבית שמשלם הפיקדון כוללת מרווח קבוע מריבית הבסיס (לדוגמה, ריבית הפריים מינוס 1%).
לפני שנסיים את המאמר, נרצה להדגיש עבורכם דבר נוסף:
בשנים האחרונות, הרבה גופים (בנקאים ואחרים), חזרו לשווק פקדונות מובנים.
פיקדון מובנה, הוא מוצר המשווק כפיקדון המציע ריבית (גבוהה בדרך כלל).
בניגוד לפיקדון בנקאי רגיל, הריבית ולא פעם גם הקרן שהשקעתם בפיקדון המובנה, נמצאת בסיכון להיפגע במצב שוק מסויים.
פקדונות בנקאיים הם מוצר המתאים לחוסכים המעוניינים כמה שפחות לסכן את הכסף שהשקיעו.
פקדונות מובנים לא נכנסים לקטגוריה הזו של השקעה בסיכון נמוך, וכדאי שתכירו את זה.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו, ונוכל לעדכן אתכם במה שחדש ומשפיע על החסכונות ועל ההשקעות שלכם.
הצטרפו ל– “אזור האישי” של מיי גמל נט, ותוכלו לקבל התראה ישירות למייל כאשר יעודכנו התשואות החודשיות של מוצרי החיסכון הפנסיוני: קופת הגמל, קרן ההשתלמות, קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון, קרן פנסיה, ותוכנית חיסכון לכל ילד שלכם.
לקריאה נוספת: